סיפורו של אהרון
אהרן הוא דמות מקראית הידוע כאח הגדול של משה וככהן הגדול הראשון של ישראל. כפי שנכתב בספר שמות, אהרן נולד במצרים והיה חבר שבט לוי. כאשר נקרא משה על ידי האל להוציא את ישראל ממצרים, אהרן שימש כדוברו ועזר לשכנע את פרעה לשחרר את ישראלים. במהלך המסע של ישראל במדבר, אהרן נמנה על ידי האל ככהן הגדול הראשון של ישראל, ושימש בתפקיד זה לשנים רבות. הוא נטל על עצמו להנהיג את עבודת אל ולהקריב קרבנות בשם העם. למרות חשיבותו בחיי הדת של ישראל, אהרן גם טעה בכמה מקרים, כגון יצירת עגל הזהב לעם להשתחוות. אך הוא התחרט על הטעויות האלה, ונזכר כאיש שהיה נאמן לאל, גם בפני קושי. סוג הדיווחים על תאריך הלידה והמוות של אהרן אינם מפורטים במקרא, אך מאמינים כי חי בין המאה ה־16 לה־13 לפני הספירה. יש אמירה שנפטר בגיל 123. הסיפור של אהרן ממשיך להיות חלק חשוב ממורשת הדתית והתרבותית של רבים ברחבי העולם, וממשיך להצביע על הדרך שבה האנשים מבינים את טבע הכהונה, הפועל, והמשמעות של נאמנות לאל.
משמעות השם
אֲהַרֹן
מקור השם
עברית
Role
כהן גדול של ישראל
אזכור ראשון
Exodus 4:14
אזכורים בתנ״ך
333 אזכורים
בכתיב עברי
אהרון