סיפורו של אברהם

אברהם הוא דמות תנ"כית שנחשבת לאבי האמונות היהודית, הנוצרית והמוסלמית. כפי שמתואר בספר בראשית, אברהם נולד בעיר אור במספוטמיה ונקרא על ידי האל לעזוב את ביתו ולנסוע לארץ חדשה. אברהם הקשיב לקריאת האל ונהפך למייסד העם העברי. אברהם מוכרח בעיקרון באמונתו החזקה באל, גם כאשר עבר בפניים מאתגרות ונסיונות רבים. הוא זוכר בעיקר על כך שהוא היה מוכן לזבח את בנו, יצחק, לפי ציוו של האל, ועל כך שהמשיך להיות נשלט בסרבון של האל לאורך חייו. לזכותו של אברהם, האל כרת ברית עימו והבטיח להפוך את זרעו לגוי גדול ולברך את כל האומות של העולם דרךם. הברית הזו מתפרסמת כמוסדו של האמונה היהודית, הנוצרית והמוסלמית, והיא ממשיכה לעצב את אתר המורשת הדתית והתרבותית של רבים מכל העולם. התאריך המדויק ללידתו ולמותו של אברהם לא מפורט במקרא, אך האמינו שחיה בין המאות ה-19 ל-16 לפני הספירה. נאמר שמת בגיל 175. למרות הופעתו היחסית קצרה בסיפור התנ"כי, אברהם נמשך להיות דמות משמעותית במורשת הדתית והתרבותית של רבים בכל העולם, והמורשת שלו ממשיכה לעצב את הדרך בה תושפיע על אופי האמונה, הכפיעה והיחס בין האל והאנושות.
משמעות השם
אַבְרָהָם - "אב המון"
מקור השם
עברית
Role
נביא, פטריארך.
אזכור ראשון
Genesis 17:5
אזכורים בתנ״ך
230 אזכורים
בכתיב עברי
אברהם