מי היה/הייתה חֶפְצִיבָה?

סיפורו של חֶפְצִיבָה

חפציבה היא אמו של מנשה, מלך יהודה. ספר מלכים ב' מסיים את מלכות חזקיהו ואומר שחזקיהו שכב עם אבותיו ומנשה בנו מלך תחתיו (מלכים ב' 20:21). לאחר מכן הוא מציג את המלך החדש בנוסחה המלכותית הרגילה: מנשה היה בן שתים עשרה שנה במלכו, ומלך חמישים וחמש שנה בירושלים, ושם אמו הוא חפציבה (מלכים ב' 21:1).

כאם בנו של חזקיהו היא אחת מנשותיו של חזקיהו, אך הכתוב אינו מוסר הורים, יחס משפחתי, מעשים או תכונות אישיות עבורה. הסיפור על מלכות מנשה שלאחר מכן עוסק במלך עצמו, שעושה הרע בעיני ה' (מלכים ב' 21:2). אותו שם עברי מופיע במשמעות אחרת בישעיהו 62:4.

שם אלוהים מבטיח שציון לא תיקרא עוד עזובה וארצה לא תיקרא עוד שממה. במקום זאת תיקרא חפציבה וארצה בעולה, כי ה' חפץ בה. באותו פסוק חפציבה היא שם סמלי לציון המשוחזרת, ואינה מתייחסת לאמו של מנשה.

תפקיד

גבירה מלכה-אם של יהודה

אזכור ראשון

מלכים ב' 21

אזכורים בתנ״ך

2 אזכורים

חֶפְצִיבָה: שאלות ותשובות