מי היה/הייתה לעמי?

סיפורו של לעמי

לועמי היה דמות מן המקרא שנזכר בספר הושע. הוא היה בן גומר ונכד דיבלים. הוא היה בכור בין שלושת בני גומר, השניים האחרים היו אשבל ושמע. לועמי התודעה ביותר הייתה כמשמעו של הנבואה שבהושע א' פסוק ט', שהכפרת העם ישראל לא תקרא עוד בני ישראל, אלא בני לועמי. חיי לועמי אינם מועטים, אך נאמר שנולד בממלכת ישראל הצפונית בימי נביא הושע. כנראה גדל בבית מוכן לעבודה עבודה זרה ואין, כי אמו גומר הייתה זונה. אם של לועמי בגדה בבעלה, ושומים על כך היו נטשים על ידיו. לועמי התודעה ביותר הייתה כמשמעו של הנבואה שבהושע א' פסוק ט', שהכפרת העם ישראל לא תקרא עוד בני ישראל, אלא בני לועמי. הנבואה הייתה סימן לשפטו של אלוהים על עם ישראל על פשעיהם ועל עבודת עבודה זרה. הייא תזכורת שהאל עדיין שולט ושהוא לא ישכח את עמו. תורתו של לועמי היא תקווה וכפרה. למרות חטאי הוריו עוד האל בחר בו כסמל לאהבתו ורחמיו. שמו משמש תזכרת שאלוהים תמיד מוכן לסלוח ולשחזר אליו את אלו המתשובה.