סיפורו של פינחס
כהן גדול של ישראל.
פִּינְחָס היה דמות מן התנ"ך הישן. הוא היה בן אלעזר, הכהן הגדול של ישראל, ונכדו של אהרן, הכהן הגדול הראשון. לפינחס היו אח ושמו איתמר. פינחס נזכר בעיקר על ידי תפקידו בקרב הישראלים נגד המדינים. כאשר הישראלים נסתו על ידי נשות המדינים, פינחס לקח חנית והרג גבר ישראלי ואישה מדינית המקיימים זמה מינית. המעשה הזה של קנאה רואה כמעשה צדק ואלוהים שכר את פינחס בברית של שלום. פינחס נזכר גם בעת מגפתש שפקדה את הישראלים. הוא היה האיש אשר התווחן עם אלוהים לשם העם והצליח לעצור את המגפה. פינחס נזכר גם בתפקידו בחלוקת ארץ כנען בין שבטי ישראל. הוא היה האיש שגורל לקבוע את גבולות השבטים. פינחס נזכר בנאמנותו לאלוהים וברצונו לפעול להגנת עם ישראל. הוא הוא מופת לנאמנות ואומץ בפני סבלנות.
משמעות השם
פִּינְחָס
מקור השם
Hebrew
Role
כהן גדול של ישראל.
אזכור ראשון
Exodus 6:25
אזכורים בתנ״ך
24 אזכורים
בכתיב עברי
פינחס