סיפורו של תמר
תמר הייתה דמות ממקרא בספר בראשית. היא הייתה בתו של בן דוד המלך, יהודה, ואשתו, שוע. תמר הייתה אחותו של ער, אונן ושלח. היא מוכרת לעילוי הידועה שלה בסיפורו של יהודה ותמר, הנמצא בבראשית 38. סיפורה של תמר מתחיל כאשר אחיה ער נפטר מבלי להשאיר ילדים. לפי חוקי הזמן, אונן, אחיו השני, היה אמור להתחתן עם תמר ולהוליד ילד בשם ער. אונן מאס לעשות זאת, ולכן יהודה הורג אותו. לאחר מכן, יהודה הבטיח לתת את תמר לבנו הצעיר ביותר, שלח, כאשר יגיע לגיל. אך יהודה לא עמד בהבטחתו. תמר, מרגישה בוגדה, החליטה לפתור את העניינים בעצמה. היא תחפיתה בעצמה כזונה והפתיתה את יהודה. לאחר המפגש שלהם, יהודה נתן לה את חותמתו, חבלו ומטהו כערבון לתשלום. תמר אז חשפה את זהותה ויהודה הודה במעשהו הרע. תמר לאחר מכן הולידה תאומים, פרץ וזרח. פרץ היה אביו של מלך דוד ושל ישו. תמר נזכרת באומץ וכישרון שלה בעידן בו לנשים לא היו הרבה זכויות. היא הופכת לדוגמא לכיצד אלוהים יכול להשתמש גם בנסיונות הקשים ביותר כדי להביא לידי עשיית רצונו.
משמעות השם
תָּמָר
מקור השם
Hebrew
Role
רעיה
אזכור ראשון
Genesis 14:7
אזכורים בתנ״ך
25 אזכורים