מי היה/הייתה זַכַּרְי?

סיפורו של זַכַּרְי

זכריה היה כהן במקדש בירושלים ואביו של יוחנן המטביל. הוא היה איש צדיק, על פי הבשורה של לוקה, וחי בר הר יהודה. אשתו של זכריה, אליזבת, הייתה גם היא אישה צדקנית ובת דודתו של מרים הבתולה. יום אחד בזמן שזכריה היה עושה את עבודתו במקדש, מלאך הופיע לו ואמר לו כי הם ואליזבת יולדו בן, למרות גילם המתקדם. המלאך אמר גם לזכריה כי בנו יהיה נביא שיכין את הדרך לבואו של המשיח. זכריה נחרש, מכיוון שלא האמין כי יש לו ולאשתו את הילד. עם זאת, כאשר נולד בנו, זכריה שובר את חרשונו ומשבח את האל להולדה הנסית. זכריה מת בירושלים, אך תאריך ונסיבות מותו אינם מופיעים במקרא. הוא נזכר כאיש צדיק שהיה נאמן לאלוהים וכאביו של יוחנן המטביל, אשר הכין את הדרך לבואו של ישו המשיח.