שמואל ב׳ ה

מלכות דוד בירושלים

סיכום: דויד נמשח למלך על כל ישראל, כבש את ירושלים מהיבוסים, והפך אותה לבירת ממלכתו, תוך הראות חוזק צבאי ותמיכה אלוהית.

גרסה

¹וַיָּבֹאוּ כָּל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־דָּוִד חֶבְרֹונָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ׃

²גַּם־אֶתְמֹול גַּם־שִׁלְשֹׁום בִּהְיֹות שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ אַתָּה [הָיִיתָה כ] (הָיִיתָ ק) [מֹוצִיא כ] (הַמֹּוצִיא ק) [וְהַמֵּבִי כ] (וְהַמֵּבִיא ק) אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יְהוָה לְךָ אַתָּה תִרְעֶה אֶת־עַמִּי אֶת־יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה תִּהְיֶה לְנָגִיד עַל־יִשְׂרָאֵל׃

³וַיָּבֹאוּ כָּל־זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־הַמֶּלֶךְ חֶבְרֹונָה וַיִּכְרֹת לָהֶם הַמֶּלֶךְ דָּוִד בְּרִית בְּחֶבְרֹון לִפְנֵי יְהוָה וַיִּמְשְׁחוּ אֶת־דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל׃ פ

⁴בֶּן־שְׁלֹשִׁים שָׁנָה דָּוִד בְּמָלְכֹו אַרְבָּעִים שָׁנָה מָלָךְ׃

⁵בְּחֶבְרֹון מָלַךְ עַל־יְהוּדָה שֶׁבַע שָׁנִים וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים וּבִירוּשָׁלִַם מָלַךְ שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה עַל כָּל־יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה׃

⁶וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ וַאֲנָשָׁיו יְרוּשָׁלִַם אֶל־הַיְבֻסִי יֹושֵׁב הָאָרֶץ וַיֹּאמֶר לְדָוִד לֵאמֹר לֹא־תָבֹוא הֵנָּה כִּי אִם־הֱסִירְךָ הַעִוְרִים וְהַפִּסְחִים לֵאמֹר לֹא־יָבֹוא דָוִד הֵנָּה׃

⁷וַיִּלְכֹּד דָּוִד אֵת מְצֻדַת צִיֹּון הִיא עִיר דָּוִד׃

⁸וַיֹּאמֶר דָּוִד בַּיֹּום הַהוּא כָּל־מַכֵּה יְבֻסִי וְיִגַּע בַּצִּנֹּור וְאֶת־הַפִּסְחִים וְאֶת־הַעִוְרִים [שְׂנֹאו כ] (שְׂנֻאֵי ק) נֶפֶשׁ דָּוִד עַל־כֵּן יֹאמְרוּ עִוֵּר וּפִסֵּחַ לֹא יָבֹוא אֶל־הַבָּיִת׃

⁹וַיֵּשֶׁב דָּוִד בַּמְּצֻדָה וַיִּקְרָא־לָהּ עִיר דָּוִד וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב מִן־הַמִּלֹּוא וָבָיְתָה׃

¹⁰וַיֵּלֶךְ דָּוִד הָלֹוךְ וְגָדֹול וַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאֹות עִמֹּו׃ פ

¹¹וַיִּשְׁלַח חִירָם מֶלֶךְ־צֹר מַלְאָכִים אֶל־דָּוִד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי עֵץ וְחָרָשֵׁי אֶבֶן קִיר וַיִּבְנוּ־בַיִת לְדָוִד׃

¹²וַיֵּדַע דָּוִד כִּי־הֱכִינֹו יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל וְכִי נִשֵּׂא מַמְלַכְתֹּו בַּעֲבוּר עַמֹּו יִשְׂרָאֵל׃ ס

¹³וַיִּקַּח דָּוִד עֹוד פִּלַגְשִׁים וְנָשִׁים מִירוּשָׁלִַם אַחֲרֵי בֹּאֹו מֵחֶבְרֹון וַיִּוָּלְדוּ עֹוד לְדָוִד בָּנִים וּבָנֹות׃

¹⁴וְאֵלֶּה שְׁמֹות הַיִּלֹּדִים לֹו בִּירוּשָׁלִָם שַׁמּוּעַ וְשֹׁובָב וְנָתָן וּשְׁלֹמֹה׃

¹⁵וְיִבְחָר וֶאֱלִישׁוּעַ וְנֶפֶג וְיָפִיעַ׃

¹⁶וֶאֱלִישָׁמָע וְאֶלְיָדָע וֶאֱלִיפָלֶט׃ פ

¹⁷וַיִּשְׁמְעוּ פְלִשְׁתִּים כִּי־מָשְׁחוּ אֶת־דָּוִד לְמֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ כָל־פְּלִשְׁתִּים לְבַקֵּשׁ אֶת־דָּוִד וַיִּשְׁמַע דָּוִד וַיֵּרֶד אֶל־הַמְּצוּדָה׃

¹⁸וּפְלִשְׁתִּים בָּאוּ וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים׃

¹⁹וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה לֵאמֹר הַאֶעֱלֶה אֶל־פְּלִשְׁתִּים הֲתִתְּנֵם בְּיָדִי וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־דָּוִד עֲלֵה כִּי־נָתֹן אֶתֵּן אֶת־הַפְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ׃

²⁰וַיָּבֹא דָוִד בְּבַעַל־פְּרָצִים וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִד וַיֹּאמֶר פָּרַץ יְהוָה אֶת־אֹיְבַי לְפָנַי כְּפֶרֶץ מָיִם עַל־כֵּן קָרָא שֵׁם־הַמָּקֹום הַהוּא בַּעַל פְּרָצִים׃

²¹וַיַּעַזְבוּ־שָׁם אֶת־עֲצַבֵּיהֶם וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו׃ פ

²²וַיֹּסִפוּ עֹוד פְּלִשְׁתִּים לַעֲלֹות וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים׃

²³וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּיהוָה וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲלֶה הָסֵב אֶל־אַחֲרֵיהֶם וּבָאתָ לָהֶם מִמּוּל בְּכָאִים׃

²⁴וִיהִי [בְּשָׁמְעֲךָ כ] (כְּשָׁמְעֲךָ ק) אֶת־קֹול צְעָדָה בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִים אָז תֶּחֱרָץ כִּי אָז יָצָא יְהוָה לְפָנֶיךָ לְהַכֹּות בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים׃

²⁵וַיַּעַשׂ דָּוִד כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ יְהוָה וַיַּךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּים מִגֶּבַע עַד־בֹּאֲךָ גָזֶר׃ פ