בראשית 3:2
“וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל־הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ־הַגָּן נֹאכֵל׃”
הקשר: בראשית 3
1וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר אֶל־הָאִשָּׁה אַף כִּי־אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן׃
2וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל־הַנָּחָשׁ מִפְּרִי עֵץ־הַגָּן נֹאכֵל׃
3וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתֹוךְ־הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בֹּו פֶּן־תְּמֻתוּן׃
4וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ אֶל־הָאִשָּׁה לֹא־מֹות תְּמֻתוּן׃
על בראשית 3: נפילה ועונש
אדם וחוה אוכלים מעץ הדעת, חוטאים נגד אלוהים, ומגורשים מגן עדן.
פרשנות
פרק זה מתאר את נפילת האדם מחסד אלוהי, כאשר חווה מפתה על ידי הנחש לאכול מעץ הדעת טוב ורע. החטא הראשוני מביא למהפכה רוחנית ומוסרית, שם האדם והאישה מפרים את הציווי האלוהי וגורמים לניתוק מהבורא. כתוצאה מכך, הם מתביישים בערוותם, מסתתרים מאלוהים, ומקבלים עונש כבד: גירוש מגן העדן, עמל קשה, סבל בלידה, ומוות. הפרק מסמל את המאבק האנושי עם היצר, החופש המוסרי, והתוצאות הקשות של סטייה מדרך האמת והצדק האלוהי.