חבקוק א
על הרשעה והגאולה
סיכום בעברית:
הנביא חבקוק מתלונן על האלימות והעוול בחברה, ואלוהים עונה לו שיביא את הכשדים (בבלים) כמכשיר שיפוט על עם ישראל.
1הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר חָזָה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא׃
2עַד־אָנָה יְהוָה שִׁוַּעְתִּי וְלֹא תִשְׁמָע אֶזְעַק אֵלֶיךָ חָמָס וְלֹא תֹושִׁיעַ׃
3לָמָּה תַרְאֵנִי אָוֶן וְעָמָל תַּבִּיט וְשֹׁד וְחָמָס לְנֶגְדִּי וַיְהִי רִיב וּמָדֹון יִשָּׂא׃
4עַל־כֵּן תָּפוּג תֹּורָה וְלֹא־יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת־הַצַּדִּיק עַל־כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל׃
5רְאוּ בַגֹּויִם וְהַבִּיטוּ וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ כִּי־פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר׃
6כִּי־הִנְנִי מֵקִים אֶת־הַכַּשְׂדִּים הַגֹּוי הַמַּר וְהַנִּמְהָר הַהֹולֵךְ לְמֶרְחֲבֵי־אֶרֶץ לָרֶשֶׁת מִשְׁכָּנֹות לֹּא־לֹו׃
7אָיֹם וְנֹורָא הוּא מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטֹו וּשְׂאֵתֹו יֵצֵא׃
8וְקַלּוּ מִנְּמֵרִים סוּסָיו וְחַדּוּ מִזְּאֵבֵי עֶרֶב וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו וּפָרָשָׁיו מֵרָחֹוק יָבֹאוּ יָעֻפוּ כְּנֶשֶׁר חָשׁ לֶאֱכֹול׃
9כֻּלֹּה לְחָמָס יָבֹוא מְגַמַּת פְּנֵיהֶם קָדִימָה וַיֶּאֱסֹף כַּחֹול שֶׁבִי׃
10וְהוּא בַּמְּלָכִים יִתְקַלָּס וְרֹזְנִים מִשְׂחָק לֹו הוּא לְכָל־מִבְצָר יִשְׂחָק וַיִּצְבֹּר עָפָר וַיִּלְכְּדָהּ׃
11אָז חָלַף רוּחַ וַיַּעֲבֹר וְאָשֵׁם זוּ כֹחֹו לֵאלֹהֹו׃
12הֲלֹוא אַתָּה מִקֶּדֶם יְהוָה אֱלֹהַי קְדֹשִׁי לֹא נָמוּת יְהוָה לְמִשְׁפָּט שַׂמְתֹּו וְצוּר לְהֹוכִיחַ יְסַדְתֹּו׃
13טְהֹור עֵינַיִם מֵרְאֹות רָע וְהַבִּיט אֶל־עָמָל לֹא תוּכָל לָמָּה תַבִּיט בֹּוגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ׃
14וַתַּעֲשֶׂה אָדָם כִּדְגֵי הַיָּם כְּרֶמֶשׂ לֹא־מֹשֵׁל בֹּו׃
15כֻּלֹּה בְּחַכָּה הֵעֲלָה יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמֹו וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתֹּו עַל־כֵּן יִשְׂמַח וְיָגִיל׃
16עַל־כֵּן יְזַבֵּחַ לְחֶרְמֹו וִיקַטֵּר לְמִכְמַרְתֹּו כִּי בָהֵמָּה שָׁמֵן חֶלְקֹו וּמַאֲכָלֹו בְּרִאָה׃
17הַעַל כֵּן יָרִיק חֶרְמֹו וְתָמִיד לַהֲרֹג גֹּויִם לֹא יַחְמֹול׃ ס