נחמיה ב:7

וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ וְהַשֵּׁגַל ׀ יֹושֶׁבֶת אֶצְלֹו עַד־מָתַי יִהְיֶה מַהֲלָכֲךָ וּמָתַי תָּשׁוּב וַיִּיטַב לִפְנֵי־הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלָחֵנִי וָאֶתְּנָה לֹו זְמָן׃

וְאִגֶּרֶת אֶל־אָסָף שֹׁמֵר הַפַּרְדֵּס אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִתֶּן־לִי עֵצִים לְקָרֹות אֶת־שַׁעֲרֵי הַבִּירָה אֲשֶׁר־לַבַּיִת וּלְחֹומַת הָעִיר וְלַבַּיִת אֲשֶׁר־אָבֹוא אֵלָיו וַיִּתֶּן־לִי הַמֶּלֶךְ כְּיַד־אֱלֹהַי הַטֹּובָה עָלָי׃