תהילים 101:6
“עֵינַי ׀ בְּנֶאֶמְנֵי־אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי׃”
הקשר: תהילים 101
4לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רָע לֹא אֵדָע׃
5[מְלֹושְׁנִי כ] (מְלָשְׁנִי ק) בַסֵּתֶר ׀ רֵעֵהוּ אֹותֹו אַצְמִית גְּבַהּ־עֵינַיִם וּרְחַב לֵבָב אֹתֹו לֹא אוּכָל׃
6עֵינַי ׀ בְּנֶאֶמְנֵי־אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי הֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ תָּמִים הוּא יְשָׁרְתֵנִי׃
7לֹא־יֵשֵׁב ׀ בְּקֶרֶב בֵּיתִי עֹשֵׂה רְמִיָּה דֹּבֵר שְׁקָרִים לֹא־יִכֹּון לְנֶגֶד עֵינָי׃
8לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ לְהַכְרִית מֵעִיר־יְהוָה כָּל־פֹּעֲלֵי אָוֶן׃
על תהילים 101: תֹּכֶן מַזְמוֹר אַהֲבַת הַצֶּדֶק
תפילה לחיים של יושר ונאמנות, מתוך מחויבות להתנהג בדרך טובה ולדחות רוע ומרמה בביתו ובממלכתו.
פרשנות
מזמור זה מביע את המחויבות העמוקה של המשורר לחיים של יושר, צדק והתנהגות מוסרית. הוא מדגיש את החשיבות של טוהר מוסרי בהנהגה ובחיי היומיום. המשורר מצהיר על כוונתו לשיר לה' ולהלל אותו, תוך שמירה על דרך תמימה וללא רבב. הוא שואף להרחיק מרוע, מרכילות ומאנשים רעים, ולהיצמד לנאמנים והישרים. המזמור מדגיש את האחריות האישית והציבורית לחיות חיים של קדושה וצדק, תוך בטחון מלא בחסד ה' ובהדרכתו.