מי היה/הייתה דן?

סיפורו של דן

דן היה הבן החמישי של יעקב ובלהה, ואחד משנים עשר הבנים של יעקב שהפכו לאבות שבעים השבטים של ישראל. דן נזכר כלוחם חזק ואומץ, ושבטו הכיר לעיל כהיל הצבאי שלהם. במקרא, דן נתואר כיסד העיר דן, שנמצאה בצפון חלק ארץ כנען. שבט דן היה אחד מהגדולים והיותר עוצמתיים מבין שנים עשר השבטים, ושיחקו תפקיד חשוב בהיסטוריה של ישראל. דן גם מוזכר בספר בראשית כאחד מבני יעקב שהשתתפו במכירתו של יוסף לעבדות. אף על פי כן, אין זכר לדן נוסף במקרא, ואין הזכירויות לצאצאיו ביחסי רובהו או ברשימות של שתים-עשרה השבטים. למרות החוסר היחסי של דן במקרא, שבט דן המשיך לשחק תפקיד חשוב בהסטוריה של ישראל, והשם שלהם היה מאוחז בעוז ובאומץ. לא צוין במקרא את התאריך המדויק ללידתו ומותו של דן, אך מאמינים כי הוא חי בסוף האלף השני לפני המילניום.