מי היה/הייתה זבולון?

סיפורו של זבולון

זבולון הוא בנם של יעקב ולאה, ואב קדמון לשבט הישראלי הנושא את שמו. לאה נתנה לו שם לאחר שילדה את בנה השישי, ואמרה שאלוהים נתן לה מתנה טובה, ועתה יישב בעלה עמה (בראשית 30:20). בבראשית הוא נמנה בין בני לאה (בראשית 35:23).

הוא ירד למצרים עם משפחת יעקב, יחד עם בניו סרד, אלון ויחלאל (בראשית 46:14; שמות 1:3), ומת שם עם יוסף ושאר דורו (שמות 1:6). בברכתו אמר יעקב שזבולון ישכון על חוף הים, יהיה למנוחה לאניות, וגבולו יגיע עד צידון (בראשית 49:13). ההתייחסויות המאוחרות עוסקות בשבט שיצא ממנו.

במדבר מנהיגו הוא אליאב בן חלון (במדבר 1:9), והוא מונה 57,400 לוחמים (במדבר 1:31). המרגל ששלח לכנען הוא גדיאל בן סודי (במדבר 13:10). משה מברך את זבולון לשמוח בצאתו (דברים 33:18).

השבט מקבל את הגורל השלישי של הארץ (יהושע 19:10), אך אינו מגרש את הכנענים שבקטרון ובנהלל (שופטים 1:30). אנשי זבולון נלחמים עם ברק נגד סיסרא (שופטים 4:10), ושירת דבורה משבחת אותם על שהסתכנו בחייהם עד מוות (שופטים 5:18). השופט אלון הוא מזבולון (שופטים 12:12).

חמישים אלף מבני השבט באים אל דוד מוכנים למלחמה (דברי הימים א' 12:33), וחלק מאנשיו מכניעים את עצמם ובאים לפסח של חזקיהו (דברי הימים ב' 30:11). ישעיהו מדבר על ארץ זבולון כעל ארץ שנפגעה ואחר כך זכתה לכבוד (ישעיהו 9:1), ויחזקאל מקצה לזבולון חלק בארץ המשוחזרת (יחזקאל 48:26).

משמעות השם

מָעוֹן

מקור השם

עברית

תפקיד

בן יעקב; אב קדמון של שבט זבולון

אזכור ראשון

בראשית 30

אזכורים בתנ״ך

43 אזכורים

זבולון: שאלות ותשובות