מי היה/הייתה אנוש?

סיפורו של אנוש

אנוש הוא בנו של שת ונכדו של אדם, והוא נמנה עם הדורות הראשונים של האנושות. בתרגום המלך ג'יימס נכתב שמו אנוס בבראשית ובלוקא, ואנוש בדברי הימים א'. בבראשית נאמר שאשת אדם ילדה את שת אחרי מות הבל (בראשית 4:25), ונולד לשת בן שקרא לו אנוש.

אותו פסוק מוסיף שאז החלו בני האדם לקרוא בשם יהוה (בראשית 4:26). הכתוב מציב זאת בזמן הולדתו של אנוש, אך אינו אומר שאנוש עצמו היה הראשון לעשות זאת. בתולדות שבבראשית ה', שת היה בן מאה וחמש שנים כשנולד אנוש (בראשית 5:6).

אנוש היה בן תשעים כשהוליד את קינן (בראשית 5:9). הוא חי עוד שמונה מאות וחמש עשרה שנים והוליד בנים ובנות (בראשית 5:10), ומת בן תשע מאות וחמש שנים (בראשית 5:11). הכרוניקן פותח את יחוסיו בשורה אדם, שת, אנוש (דברי הימים א' 1:1).

יחוס ישוע שבלוקא מגיע לאחור דרך אנוש, בן שת, בן אדם (לוּקָא 3:38).

משמעות השם

אדם, בן תמותה

מקור השם

עברית

אזכור ראשון

דברי הימים א' 1

אזכורים בתנ״ך

1 אזכורים

אנוש: שאלות ותשובות