יחזקאל ד

חזון ההשפלה והמצור על ירושלים

סיכום בעברית: הנביא יחזקאל מצטווה להמחיש את מצור ירושלים על ידי יצירת דגם עירוני וסבל אישי, כסמל לעונש והרס שיבוא על העם בשל חטאיהם.

גרסה

¹וְאַתָּה בֶן־אָדָם קַח־לְךָ לְבֵנָה וְנָתַתָּה אֹותָהּ לְפָנֶיךָ וְחַקֹּותָ עָלֶיהָ עִיר אֶת־יְרוּשָׁלִָם׃

²וְנָתַתָּה עָלֶיהָ מָצֹור וּבָנִיתָ עָלֶיהָ דָּיֵק וְשָׁפַכְתָּ עָלֶיהָ סֹלְלָה וְנָתַתָּה עָלֶיהָ מַחֲנֹות וְשִׂים־עָלֶיהָ כָּרִים סָבִיב׃

³וְאַתָּה קַח־לְךָ מַחֲבַת בַּרְזֶל וְנָתַתָּה אֹותָהּ קִיר בַּרְזֶל בֵּינְךָ וּבֵין הָעִיר וַהֲכִינֹתָה אֶת־פָּנֶיךָ אֵלֶיהָ וְהָיְתָה בַמָּצֹור וְצַרְתָּ עָלֶיהָ אֹות הִיא לְבֵית יִשְׂרָאֵל׃ ס

⁴וְאַתָּה שְׁכַב עַל־צִדְּךָ הַשְּׂמָאלִי וְשַׂמְתָּ אֶת־עֲוֹן בֵּית־יִשְׂרָאֵל עָלָיו מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו תִּשָּׂא אֶת־עֲוֹנָם׃

⁵וַאֲנִי נָתַתִּי לְךָ אֶת־שְׁנֵי עֲוֹנָם לְמִסְפַּר יָמִים שְׁלֹשׁ־מֵאֹות וְתִשְׁעִים יֹום וְנָשָׂאתָ עֲוֹן בֵּית־יִשְׂרָאֵל׃

⁶וְכִלִּיתָ אֶת־אֵלֶּה וְשָׁכַבְתָּ עַל־צִדְּךָ [הַיְמֹונִי כ] (הַיְמָנִי ק) שֵׁנִית וְנָשָׂאתָ אֶת־עֲוֹן בֵּית־יְהוּדָה אַרְבָּעִים יֹום יֹום לַשָּׁנָה יֹום לַשָּׁנָה נְתַתִּיו לָךְ׃

⁷וְאֶל־מְצֹור יְרוּשָׁלִַם תָּכִין פָּנֶיךָ וּזְרֹעֲךָ חֲשׂוּפָה וְנִבֵּאתָ עָלֶיהָ׃

⁸וְהִנֵּה נָתַתִּי עָלֶיךָ עֲבֹותִים וְלֹא־תֵהָפֵךְ מִצִּדְּךָ אֶל־צִדֶּךָ עַד־כַּלֹּותְךָ יְמֵי מְצוּרֶךָ׃

⁹וְאַתָּה קַח־לְךָ חִטִּין וּשְׂעֹרִים וּפֹול וַעֲדָשִׁים וְדֹחַן וְכֻסְּמִים וְנָתַתָּה אֹותָם בִּכְלִי אֶחָד וְעָשִׂיתָ אֹותָם לְךָ לְלָחֶם מִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר־אַתָּה ׀ שֹׁוכֵב עַל־צִדְּךָ שְׁלֹשׁ־מֵאֹות וְתִשְׁעִים יֹום תֹּאכֲלֶנּוּ׃

¹⁰וּמַאֲכָלְךָ אֲשֶׁר תֹּאכֲלֶנּוּ בְּמִשְׁקֹול עֶשְׂרִים שֶׁקֶל לַיֹּום מֵעֵת עַד־עֵת תֹּאכֲלֶנּוּ׃

¹¹וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה תִשְׁתֶּה שִׁשִּׁית הַהִין מֵעֵת עַד־עֵת תִּשְׁתֶּה׃

¹²וְעֻגַת שְׂעֹרִים תֹּאכֲלֶנָּה וְהִיא בְּגֶלְלֵי צֵאַת הָאָדָם תְּעֻגֶנָה לְעֵינֵיהֶם׃ ס

¹³וַיֹּאמֶר יְהוָה כָּכָה יֹאכְלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־לַחְמָם טָמֵא בַּגֹּויִם אֲשֶׁר אַדִּיחֵם שָׁם׃

¹⁴וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה הִנֵּה נַפְשִׁי לֹא מְטֻמָּאָה וּנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא־אָכַלְתִּי מִנְּעוּרַי וְעַד־עַתָּה וְלֹא־בָא בְּפִי בְּשַׂר פִּגּוּל׃ ס

¹⁵וַיֹּאמֶר אֵלַי רְאֵה נָתַתִּי לְךָ אֶת־ [צְפוּעֵי כ] (צְפִיעֵי ק) הַבָּקָר תַּחַת גֶּלְלֵי הָאָדָם וְעָשִׂיתָ אֶת־לַחְמְךָ עֲלֵיהֶם׃ ס

¹⁶וַיֹּאמֶר אֵלַי בֶּן־אָדָם הִנְנִי שֹׁבֵר מַטֵּה־לֶחֶם בִּירוּשָׁלִַם וְאָכְלוּ־לֶחֶם בְּמִשְׁקָל וּבִדְאָגָה וּמַיִם בִּמְשׂוּרָה וּבְשִׁמָּמֹון יִשְׁתּוּ׃

¹⁷לְמַעַן יַחְסְרוּ לֶחֶם וָמָיִם וְנָשַׁמּוּ אִישׁ וְאָחִיו וְנָמַקּוּ בַּעֲוֹנָם׃ פ