יחזקאל ה
חרב וכלייה על ירושלים
סיכום בעברית:
הנביא יחזקאל מצטווה להדגים את הפורענות הקרובה על ירושלים על ידי גילוח שערו וחלוקתו לשלוש מנות, המסמלות את הרס העיר ותושביה בידי אויביהם בעונש על חטאיהם.
1וְאַתָּה בֶן־אָדָם קַח־לְךָ ׀ חֶרֶב חַדָּה תַּעַר הַגַּלָּבִים תִּקָּחֶנָּה לָּךְ וְהַעֲבַרְתָּ עַל־רֹאשְׁךָ וְעַל־זְקָנֶךָ וְלָקַחְתָּ לְךָ מֹאזְנֵי מִשְׁקָל וְחִלַּקְתָּם׃
2שְׁלִשִׁית בָּאוּר תַּבְעִיר בְּתֹוךְ הָעִיר כִּמְלֹאת יְמֵי הַמָּצֹור וְלָקַחְתָּ אֶת־הַשְּׁלִשִׁית תַּכֶּה בַחֶרֶב סְבִיבֹותֶיהָ וְהַשְּׁלִשִׁית תִּזְרֶה לָרוּחַ וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם׃
3וְלָקַחְתָּ מִשָּׁם מְעַט בְּמִסְפָּר וְצַרְתָּ אֹותָם בִּכְנָפֶיךָ׃
4וּמֵהֶם עֹוד תִּקָּח וְהִשְׁלַכְתָּ אֹותָם אֶל־תֹּוךְ הָאֵשׁ וְשָׂרַפְתָּ אֹתָם בָּאֵשׁ מִמֶּנּוּ תֵצֵא־אֵשׁ אֶל־כָּל־בֵּית יִשְׂרָאֵל׃ פ
5כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה זֹאת יְרוּשָׁלִַם בְּתֹוךְ הַגֹּויִם שַׂמְתִּיהָ וּסְבִיבֹותֶיהָ אֲרָצֹות׃
6וַתֶּמֶר אֶת־מִשְׁפָּטַי לְרִשְׁעָה מִן־הַגֹּויִם וְאֶת־חֻקֹּותַי מִן־הָאֲרָצֹות אֲשֶׁר סְבִיבֹותֶיהָ כִּי בְמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְחֻקֹּותַי לֹא־הָלְכוּ בָהֶם׃ ס
7לָכֵן כֹּה־אָמַר ׀ אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן הֲמָנְכֶם מִן־הַגֹּויִם אֲשֶׁר סְבִיבֹותֵיכֶם בְּחֻקֹּותַי לֹא הֲלַכְתֶּם וְאֶת־מִשְׁפָּטַי לֹא עֲשִׂיתֶם וּכְמִשְׁפְּטֵי הַגֹּויִם אֲשֶׁר סְבִיבֹותֵיכֶם לֹא עֲשִׂיתֶם׃ ס
8לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי עָלַיִךְ גַּם־אָנִי וְעָשִׂיתִי בְתֹוכֵךְ מִשְׁפָּטִים לְעֵינֵי הַגֹּויִם׃
9וְעָשִׂיתִי בָךְ אֵת אֲשֶׁר לֹא־עָשִׂיתִי וְאֵת אֲשֶׁר־לֹא־אֶעֱשֶׂה כָמֹהוּ עֹוד יַעַן כָּל־תֹּועֲבֹתָיִךְ׃ ס
10לָכֵן אָבֹות יֹאכְלוּ בָנִים בְּתֹוכֵךְ וּבָנִים יֹאכְלוּ אֲבֹותָם וְעָשִׂיתִי בָךְ שְׁפָטִים וְזֵרִיתִי אֶת־כָּל־שְׁאֵרִיתֵךְ לְכָל־רוּחַ׃ פ
11לָכֵן חַי־אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אִם־לֹא יַעַן אֶת־מִקְדָּשִׁי טִמֵּאת בְּכָל־שִׁקּוּצַיִךְ וּבְכָל־תֹּועֲבֹתָיִךְ וְגַם־אֲנִי אֶגְרַע וְלֹא־תָחֹוס עֵינִי וְגַם־אֲנִי לֹא אֶחְמֹול׃
12שְׁלִשִׁתֵיךְ בַּדֶּבֶר יָמוּתוּ וּבָרָעָב יִכְלוּ בְתֹוכֵךְ וְהַשְּׁלִשִׁית בַּחֶרֶב יִפְּלוּ סְבִיבֹותָיִךְ וְהַשְּׁלִישִׁית לְכָל־רוּחַ אֱזָרֶה וְחֶרֶב אָרִיק אַחֲרֵיהֶם׃
13וְכָלָה אַפִּי וַהֲנִחֹותִי חֲמָתִי בָּם וְהִנֶּחָמְתִּי וְיָדְעוּ כִּי־אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי בְּקִנְאָתִי בְּכַלֹּותִי חֲמָתִי בָּם׃
14וְאֶתְּנֵךְ לְחָרְבָּה וּלְחֶרְפָּה בַּגֹּויִם אֲשֶׁר סְבִיבֹותָיִךְ לְעֵינֵי כָּל־עֹובֵר׃
15וְהָיְתָה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה מוּסָר וּמְשַׁמָּה לַגֹּויִם אֲשֶׁר סְבִיבֹותָיִךְ בַּעֲשֹׂותִי בָךְ שְׁפָטִים בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְתֹכְחֹות חֵמָה אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי׃
16בְּשַׁלְּחִי אֶת־חִצֵּי הָרָעָב הָרָעִים בָּהֶם אֲשֶׁר הָיוּ לְמַשְׁחִית אֲשֶׁר־אֲשַׁלַּח אֹותָם לְשַׁחֶתְכֶם וְרָעָב אֹסֵף עֲלֵיכֶם וְשָׁבַרְתִּי לָכֶם מַטֵּה־לָחֶם׃
17וְשִׁלַּחְתִּי עֲלֵיכֶם רָעָב וְחַיָּה רָעָה וְשִׁכְּלֻךְ וְדֶבֶר וָדָם יַעֲבָר־בָּךְ וְחֶרֶב אָבִיא עָלַיִךְ אֲנִי יְהוָה דִּבַּרְתִּי׃ פ