בראשית 9:20
“וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם׃”
הקשר: בראשית 9
18וַיִּהְיוּ בְנֵי־נֹחַ הַיֹּצְאִים מִן־הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן׃
19שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי־נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נָפְצָה כָל־הָאָרֶץ׃
20וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּרֶם׃
21וַיֵּשְׁתְּ מִן־הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתֹוךְ אָהֳלֹה ׃
22וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי־אֶחָיו בַּחוּץ׃
על בראשית 9: ברית עם נח ואות הקשת
אלוהים מברך את נח ובניו, מתיר להם לאכול בשר, אוסר שפיכת דם אדם, כורת ברית עם הקשת בענן, ונח שותה יין ומתבייש.
פרשנות
פרק זה מתאר את הברית שכרת אלוהים עם נח לאחר המבול, כאשר הוא מבטיח שלא ישמיד עוד את העולם במים. אלוהים נותן לנח ולבניו הרשאה לאכול בשר, תוך הגבלה על אכילת בשר עם הדם. הציווי על שפיכות דמים והענישה החמורה על רצח מודגשים. סימן הקשת בענן מוצג כאות לברית, המבטיחה שלא יהיה עוד מבול עולמי. הפרק גם חושף את חולשתו של נח, כאשר הוא משתכר ונחשף באוהלו, וסיפור בושתו של חם וברכתם של שם ויפת מסיים את הפרק, מציג דינמיקות משפחתיות מורכבות ותוצאות מעשים לא ראויים.