תהילים 10:7
“אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמֹות וָתֹךְ תַּחַת לְשֹׁונֹו עָמָל וָאָוֶן׃”
הקשר: תהילים 10
5יָחִילוּ [דָרְכּו כ] (דְרָכָיו ׀ ק) בְּכָל־עֵת מָרֹום מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדֹּו כָּל־צֹורְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם׃
6אָמַר בְּלִבֹּו בַּל־אֶמֹּוט לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא־בְרָע׃
7אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמֹות וָתֹךְ תַּחַת לְשֹׁונֹו עָמָל וָאָוֶן׃
8יֵשֵׁב ׀ בְּמַאְרַב חֲצֵרִים בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ׃
9יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר ׀ כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטֹוף עָנִי יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכֹו בְרִשְׁתֹּו׃
על תהילים 10: עוני הרשעים וישועת הדלים
סיכום תהילים פרק י׳: תפילה על עוול הרשעים, המתארת את הדיכוי והאכזריות של הרשעים כנגד החלשים, תוך תקווה ואמונה שה׳ יביא צדק וישמור על הענווים.
פרשנות
תהילים פרק י' הוא שיר תחינה ותפילה של המשורר, המתייחס למצוקת הצדיקים תחת עול הרשעים. המשורר מביע כאב ותסכול על התנהגותם האכזרית של רשעים, אשר מדכאים חלשים ועניים ללא רחם. הוא שואל מדוע אלוהים נראה רחוק ואינו מתערב בעוולות הנעשות. עם זאת, בסופו של דבר, המשורר מביע אמונה חזקה שאלוהים ישמע זעקת העניים וייתן צדק. הפרק מדגיש את הבטחון באלוהים כמושיע ומגן על הדלים, ומאמין שהוא יכרית רשעים ויעניק כוח וחסות לנרדפים.