תהילים 107:37

“וַיִּזְרְעוּ דֹות וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה׃”
— תהילים 107:37 (גרסא עברית)

שתף פסוק זה

הקשר: תהילים 107

35יָשֵׂם מִדְבָּר לַאֲגַם־מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמֹצָאֵי מָיִם׃

36וַיֹּושֶׁב שָׁם רְעֵבִים וַיְכֹונְנוּ עִיר מֹושָׁב׃

37וַיִּזְרְעוּ דֹות וַיִּטְּעוּ כְרָמִים וַיַּעֲשׂוּ פְּרִי תְבוּאָה׃

38וַיְבָרֲכֵם וַיִּרְבּוּ מְאֹד וּבְהֶמְתָּם לֹא יַמְעִיט׃

39וַיִּמְעֲטוּ וַיָּשֹׁחוּ מֵעֹצֶר רָעָה וְיָגֹון׃ 

על תהילים 107: תודה על חסדי ה׳

תהילים 107: תודה על חסדי ה׳

סיכום תהילים קז: שיר תהילה המתאר את חסדי ה' וישועתו לעם ישראל בסituациות שונות של צרה, כולל נדודים במדבר, שבי, מחלה, וסערות ים, תוך הדגשת חשיבות ההודאה והתשובה לאל.

פרשנות

תהילים קז' מבטא תודה והלל לאל על גאולה והושעה. המזמור מתאר ארבע קבוצות שונות של אנשים שנקלעו למצוקות קשות: נודדים במדבר, שבויים, חולים, ומלחים בים סוער. בכל מקרה, כאשר הם צועקים אל ה', הוא שומע תפילתם ומושיעם. המזמור מדגיש את חסדו הנצחי של אלוהים, רחמיו הגדולים, וכוחו להציל מכל צרה. הוא קורא לעם להודות ולשבח את ה' על טובו ונפלאותיו, ומראה כי גם במצבים הקשים ביותר, תפילה וביטחון באל יכולים להביא לישועה ותקווה.

אנשים ב-תהילים 107