תהילים 12:4
“יַכְרֵת יְהוָה כָּל־שִׂפְתֵי חֲלָקֹות לָשֹׁון מְדַבֶּרֶת גְּדֹלֹות׃”
הקשר: תהילים 12
2הֹושִׁיעָה יְהוָה כִּי־גָמַר חָסִיד כִּי־פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃
3שָׁוְא ׀ יְדַבְּרוּ אִישׁ אֶת־רֵעֵהוּ שְׂפַת חֲלָקֹות בְּלֵב וָלֵב יְדַבֵּרוּ׃
4יַכְרֵת יְהוָה כָּל־שִׂפְתֵי חֲלָקֹות לָשֹׁון מְדַבֶּרֶת גְּדֹלֹות׃
5אֲשֶׁר אָמְרוּ ׀ לִלְשֹׁנֵנוּ נַגְבִּיר שְׂפָתֵינוּ אִתָּנוּ מִי אָדֹון לָנוּ׃
6מִשֹּׁד עֲנִיִּים מֵאַנְקַת אֶבְיֹונִים עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהוָה אָשִׁית בְּיֵשַׁע יָפִיחַ לֹו׃
על תהילים 12: מִזְמוֹר תְּפִלָּה לְעֵזֶר בְּצָרָה
תפילה על הצדק והאמת, בקשה מאלוהים להושיע את הנאמנים מפני אנשים שקרניים ומרמים בחברה.
פרשנות
מזמור זה מבטא זעקה נוגעת ללב על המצב המוסרי הירוד בחברה. המשורר מתאר חברה שבה האמת נעלמת, אנשים מדברים בשקר ובחנופה, ומתנהגים בגאווה וברשעות. הוא קורא לה' להושיע את הדלים והעניים הסובלים מעוולה וניצול. המזמור מדגיש את הבטחת ה' להגן על החלשים ולהעניש את הרשעים. בסופו, המשורר מביע בטחון מלא בנאמנותו של אלוהים ובהבטחתו לשמור על הצדיקים. זהו מזמור של תקווה ואמונה, המדגיש את כוחו של ה' להושיע ולתקן עוולות חברתיות.