תהילים 120:2
“יְהוָה הַצִּילָה נַפְשִׁי מִשְּׂפַת־שֶׁקֶר מִלָּשֹׁון רְמִיָּה׃”
הקשר: תהילים 120
על תהילים 120: מזמור על צרות וכזב
סליחה על הפגיעה ותפילה לה׳ נגד לשון הרע ודיבורים שקריים של אנשים רעים, תוך כמיהה לשלום ורוגע.
פרשנות
מזמור זה הוא תחילת שיר המעלות, המבטא צרה ומצוקה של המשורר. הוא קורא לה' בעת צרה, מתאר את השקרים והרמאות של אויביו, ומביע כאב על המצב הקשה שבו הוא נתון. המשורר מרגיש מוקף בדוברי שקר ולשון רמייה, ומתפלל להינצל מהם. הוא מדגיש את הניגוד החד בין דרכו הישרה לבין דרכם העקומה של אויביו, ומבקש ישועה ורווח מה'. המזמור משקף את תחושת הייאוש והתקווה של המאמין בעת מצוקה, תוך הסתמכות על כוחו של אלוהים להושיע.