תהילים 38:15
“וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא־שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תֹּוכָחֹות׃”
הקשר: תהילים 38
13וַיְנַקְשׁוּ ׀ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי וְדֹרְשֵׁי רָעָתִי דִּבְּרוּ הַוֹּות וּמִרְמֹות כָּל־הַיֹּום יֶהְגּוּ׃
14וַאֲנִי כְחֵרֵשׁ לֹא אֶשְׁמָע וּכְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח־פִּיו׃
15וָאֱהִי כְּאִישׁ אֲשֶׁר לֹא־שֹׁמֵעַ וְאֵין בְּפִיו תֹּוכָחֹות׃
16כִּי־לְךָ יְהוָה הֹוחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָי׃
17כִּי־אָמַרְתִּי פֶּן־יִשְׂמְחוּ־לִי בְּמֹוט רַגְלִי עָלַי הִגְדִּילוּ׃
על תהילים 38: תפילת חוטא בצרה
סיכום תהילים לח: תפילת דוד המתחרט על חטאיו, המרגיש כאב גדול ורדוף, ומבקש רחמים וישועה מה׳ בעת צרתו.
פרשנות
תהילים לח' הוא מזמור של חרטה עמוקה ותחינה לריפוי רוחני. המשורר חווה סבל נפשי ופיזי עקב חטאיו, מכיר באשמתו ומתוודה לפני אלוהים. הוא מתאר את מצוקתו הקשה, כאב הנפש והגוף, ובדידותו מול אויביו. למרות ייסוריו, הוא שומר על אמונה ותקווה בחסד אלוהים, ומבקש רחמים וישועה. המזמור משקף את הצורך בתשובה, ענווה, ותלות מוחלטת באלוהים בזמן צרה. הוא מבטא תהליך של הכרה בחטא, חיפוש מחילה, ותקווה לגאולה.