שמות 10:19
“וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה רוּחַ־יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת־הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם׃”
הקשר: שמות 10
17וְעַתָּה שָׂא נָא חַטָּאתִי אַךְ הַפַּעַם וְהַעְתִּירוּ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְיָסֵר מֵעָלַי רַק אֶת־הַמָּוֶת הַזֶּה׃
18וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה וַיֶּעְתַּר אֶל־יְהוָה׃
19וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה רוּחַ־יָם חָזָק מְאֹד וַיִּשָּׂא אֶת־הָאַרְבֶּה וַיִּתְקָעֵהוּ יָמָּה סּוּף לֹא נִשְׁאַר אַרְבֶּה אֶחָד בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם׃
20וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת־לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ פ
21וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה נְטֵה יָדְךָ עַל־הַשָּׁמַיִם וִיהִי חֹשֶׁךְ עַל־אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיָמֵשׁ חֹשֶׁךְ׃
על שמות 10: מכת ארבה
בפרק זה פרעה ממשיך לסרב לשחרר את בני ישראל, ואלוהים מביא את מכות הארבה והחושך על מצרים.
פרשנות
פרק זה מתאר את שתי המכות האחרונות שהביא משה על מצרים: מכת הארבה ומכת החושך. מכת הארבה הייתה הרסנית, כאשר הארבה כיסה את כל פני השטח במצרים והשמיד את כל הירק והתבואה שנותרו. פרעה החל להבין את עוצמת כוחו של אלוהים, אך עדיין היה עקשן ולא שחרר את בני ישראל. לאחר מכן באה מכת החושך, שהייתה כה אפלה עד שאנשים לא יכלו לזוז ממקומם. רק לבני ישראל היה אור במקומותיהם. משה המשיך להתריע בפני פרעה על הצורך לשחרר את העם, והראה את גבורת ה' ועוצמתו. הפרק מדגיש את הקונפליקט בין פרעה לאלוהים, ואת חוסר יכולתו של פרעה להתמודד מול רצון ה'.