מלכים א'

הספר של מלכים א' הוא הספר האחד-עשר של התנך הישן במקרא. זהו חלק מההיסטוריה הדברונומיסטית, הכוללת את ספרי יהושע, שופטים, שמואל ומלכים. הספר של מלכים א' מכסה את תקופת מותו של המלך דוד עד מותו של המלך שלמה. הספר של מלכים א' מתחיל עם מותו של המלך דוד וכתיבת הון בנו, שלמה, על כסא המלכות. שלמה ממשח למלך על ידי הנביא צדוק והכהן נתן. לאחר מכן, שלמה מתחיל לבנות את המקדש ליהוה בירושלים. הוא גם בונה ארמון לעצמו וקובע ממשלה מרכזית חזקה. הספר של מלכים א' פוקד את שלטונו של שלמה. הוא מתאר את חכמתו והשגיו הרבים, כולל בניית המקדש והקמת ממשלה מרכזית חזקה. גם מתאר את הבריתות הזרות שלו ועשרו הגדול. הספר של מלכים א' חוזר אז לחלוקת הממלכה לאחר מותו של שלמה. בנו, רחבעם, מוכתש למלך על הממלכה הצפונית של ישראל, וירבעם מוכתש למלך על הממלכה הדרומית של יהודה. הספר של מלכים א' עוקב אחר ההיסטוריה של שתי הממלכות, מתאר את מלכיהם, מלחמותיהם ושיטת עבודתם. הספר של מלכים א' מסיים עם מות המלך שלמה והחלוקה של הממלכה. זהו ספר שמלא בהיסטוריה, חכמה ותובנה בחיי מלכי ישראל ויהודה. זהו ספר שחיוני להבנת ההיסטוריה של התנך הישן ולפיתוח הגורל של המדינה של ישראל.